החלטות בית המשפט לחוקה המבטלות את הרשעותיו של ה החלק העיקרי של תיק ERE לא עצרו את יותר ממאה התהליכים הממתינים של הגורם המאקרו. למעשה, בית המשפט של סביליה גזר ביום רביעי הקרוב את דינו של ראש עיריית סוציאליסט לשעבר הארמונות ווילאפרנקה על היצירה הנפרדת שחקרה את הסיוע של 750,000 יורו שניתנו למועצת העיר לבניית מרכז סוסים שמעולם לא נבנה.
אנטוניו מאסטר, ראש העיר לשעבר של העיירה סביליה בין השנים 2004 ל-2011 נידון לארבעה עשר חודשי מאסר כשותף לפשע של התעלמות בצירוף פשיעה של ניצול פסילה של כספי ציבור, וכן שנה ואחד עשר חודשים של פסילה מהחזקה. תפקיד או תפקיד ציבורי. העונש הופחת מחמת החלת נסיבה מקלה של שיהוי מיותר. שירות העיתונות של בית המשפט הגבוה לצדק של אנדלוסיה (TSJA) דיווח היום על תוכן גזר הדין.
יחד עם ראש העיר לשעבר, היא נידונה גם היא מתערב בשוגג של מועצת העיר, שנידון לשנת מאסר ושנתיים וחצי של פסילה מוחלטת בגין עבירת מעילה, וכן שנה ותשעה חודשי פסילה מעבודה או משרה ציבורית בגין עבירת הסתייגות. כמו כן, ניתנו לה נסיבות מקלות, בעניינה בגין עיכובים בלתי ראויים ופיצוי פיצויים.
עם זאת, השופטים זיכו את אמיליו אמודו, שהיה גם ראש עיריית לוס פאלאסיו לשעבר בין השנים 1994 ו-2004, מהפשעים של התיישנות וניצול לא נכון של כספי ציבור שבגינם הוא הועמד לדין, בהתחשב בכך ששני הפשעים פגו לפי חוק ההתיישנות. .
בית המשפט סבור מוכח כי ראש העיר לשעבר של לוס פאלאסיו אמיליו אמודו ב-20 במרץ 2003 חתמה החונטה על פרוטוקול שיתוף פעולה עם מנכ”ל העבודה והביטוח הלאומי דאז של החונטה, שבמסגרתו נטל האחרון על עצמו תשלום של סכום כולל של שישה מיליון אירו, כסיוע חריג. שולם בשנות התקציב 2003 ו-2004, המעיד בפרוטוקול כי מטרת הסיוע הייתה הקמה והקמה של מתחם המוקדש לפיתוח פעילות סוסים. בפרוטוקול זה גם צוין כי קיים א תוכנית כדאיות לביצוע הפרויקט, “שלמילויו התחייבה מועצת העירייה על סמך הסיוע הקיים”, הוסיפו השופטים, שהדגישו כי תוכנית היתכנות זו “לא צורפה” לפרוטוקול “וגם לא אותרה”.
בפסיקה מוסיפה כי בעקבות הפרוטוקול שנחתם עם מועצת העיר, חתם מנכ”ל העבודה דאז על הסכם שיתוף פעולה עם הראשון ביום 28.10.03. המכון לפיתוח אנדלוסי (IFA) במסגרתו הופקד גוף זה על מימושו הייחודי של סיוע ספציפי ובלתי מותנה לטובת המועצה בכל הנוגע לפרויקט ההיתכנות להקמת מרכז סוסים כאמור, תוך קביעת סכום הסיוע המרבי על 901,518.16 יורו, שהיה אמור ישולם לחשבון בנק שבידי המועצה. “על אף שההסכם קבע כי התיעוד התומך המאשר את המבצע נמצא ברשות מינהל העבודה, התיעוד האמור לא היה קיים”, קובע בית המשפט, המסביר כי מכוח פרוטוקול שיתוף הפעולה האמור והסכם שיתוף הפעולה שלאחריו. שלושה תשלומים הושגו בסכום כולל של 750,000 יורו בחשבון מועצת לוס פאלאסיו. כאשר בוצעו שני התשלומים האחרונים, ראש העיר כבר היה אנטוניו מאסטר.
בהריון הסיוע, מאשרים השופטים, “היה א חוסר עיבוד מוחלט של התיק האדמיניסטרטיבימבלי שבמועד מתןו האציל ראש אגף העבודה את הסמכות להעניק סיוע כאמור, משום שהוא תואם את ראש אגף התעסוקה”.
השופטים מוסיפים כי ההחלטה שקיבל מנכ”ל העבודה דאז הגיעה לשיאה בקבלה על ידי מועצת העיר לוס פאלאסיוס של 750,000 אירו, “על אף העובדה שהתעלמו לחלוטין מההליך שנקבע על פי חוק, שכן ההליך קבע את ההענקה. של סובסידיות וסיוע ציבורי” על ידי החונטה דה אנדלוסיה והגופים האוטונומיים שלה לא נמשכו. “גם הסכמת הסיוע לא הייתה מוצדקת במתן הסיוע נסיבות חריגותגם לא נקבע אילו פעולות או התנהגויות על הגוף המוטב לבצע שיצדיקו את הזיכיון, וגם לא את מועדי הביצוע שיש לעמוד בהם”, מדגיש הסעיף הראשון של בית המשפט, שקובע כי מנכ”ל העבודה דאז “היה מודע לכך. על הנסיבות של היעדר טיפול בתיק לזיכיון רגולטורי של הסיוע החריג, בין בהנחת התחייבות התשלום של המועצה, ובין כדי להסכים על מסירת סכום זה”.
לאחר פירוט סדרה נוספת של אי-סדרים, השופטים סבורים כי שלושת הנאשמים “היו מודעים לחלוטין לכך שהחוק הופר במתן וקבלת הסיוע החריג על ידי מועצת העיר”, כך שאמיליו אמודו, כאשר חתם על פרוטוקול שיתוף הפעולה. עם המנכ”ל דאז של העבודה, “ידעתי את זה לא הייתה בקשה רשמית של סיוע וכי לא הושלם תיעוד בעניין זה”, והוסיף כי לאחר קבלת 50,000 היורו הראשונים, ראש העיר “התעלם מכל מעקב אחר היעד שניתן לסכום שהתקבל”.
מצדו, אנטוניו מאסטר, “שהיה שייך לצוות העירוני” של הנאשם הקודם, ולכן “ידע” את הפרוטוקול שנחתם עם מנהל העבודה, “לאחר בחירתו לראשות העיר ב-2004, ביצע. הפעולות הנדרשות להשגת יתרת הסכומים שניתנו”, אשר בגינן, לאחר התייעצות עם המנכ”ל האמור, שלח לגוף האמור ביום 8.2.05 את הפרויקט הבסיסי לביצוע מרכז סוסים, פרויקט שהאשימה זו. “לא הייתה לי כוונה להוציא להורג”.
המבקר הנאשם מצדו, “למרות ידיעה מלאה על חוסר ציות לחוק והיעדר כל תיעוד מזערי נדרש, נתן את האישור להסכם שיתוף הפעולה“בין משרד העבודה ל-IFA מיום 28.10.03 הסכם “שהתקבל במועצת העיר ביום 5.2.04 בהפניה ישירה” ממנכ”ל העבודה. “אם כי לא מושג ההכנסה ולא מושג ההכנסה נרשמו הבקשה התקציבית, ההנחה הייתה ששלושת הסכומים שהתקבלו ברציפות ומהאיפא”א ישולמו לחשבון הבנק של מועצת העיר וכי כתזרים מזומנים אחד ימשיכו ל- ההוצאות שלך על כל מה שהיה נחוץ “בתוך המינהל המקומי”, קובעים השופטים, ומציינים כי המבקר שהורשע “לא ביצע ביקורת אמיתית על ההכנסות או התשלומים שנבעו מהסיוע החריג שהתקבל, ולא שלט בחוקיות ההליכים שננקטו, כך ש” כאשר פיקחה על רישומי ההכנסות בהנהלת החשבונות, ידעה שלא טופלה בקשה לסיוע חריג שהיתה מניעה את קבלת הסכומים המועברים וכי אין תמיכה תיעודית בעניין זה, למעט פרוטוקול שיתוף הפעולה” הנזכר. .
“מרכז סוסים מעולם לא נבנה”
השופטים טוענים כי הפרויקט להקמת מרכז סוסים “לא בוצע לבסוף”, כך ש”היעד אינו ידוע שקיבלה את הסכום כסיוע חריג, למעט תשלום חשבונית בסך 10,440 יורו עבור ביצוע סקר טופוגרפי במקום המתוכנן” עבור מרכז סוסים כאמור.
לאחר שהחלה תהליך הבדיקה על ידי מחלקת התעסוקה לקבלת החזרת הסכומים שהועברו, קיבלה מועצת העיר לוס פאלאסיו הודעה מאת החזר סכום הסיועהמתערבת מצידה “תרמה להחזר מלא על ידי מועצת העיר של כל הסכומים שהושגו שלא כדין”, מה שהביא את בית המשפט להחיל את הנסיבה המקלה של תיקון הנזק.
הסכום ששולם לבסוף למועצה עמד על 886,155.32 יורו, כולל ריבית, ולכן המועצה הצהירה כי אין לה מה לתבוע כפיצוי. “נכון שהסכומים שהוחזרו אלו לא שולמו על ידי הנאשמת. אך אנו גם סבורים כי אין ראיה לכך שהנהנה מסכומים אלו היה אדם או גוף שאינם המועצה – נוכח ההפקדות הרצופות בחשבון הבנק שלה. -“, כך “על הגורם המקומי לבצע את ההחזרבמקרה זה באמצעות דחיית תשלומים”, קובע בית המשפט להצדיק את הערכת הנסיבות המקלות של הנתבעת לפיצוי הנזק.
Leave a Reply