השופט של המגזר השמרני של בית המשפט לחוקה, התפיסה Espejelהוציאה הצבעות נפרדות נגד המשפטים המבטלים את גזרי הדין של הנשיאים לשעבר של החונטה דה אנדלוקה, מנואל צ’אבס ו חוסה אנטוניו גרין.
בהצבעות, אליהן הייתה לו גישה העולםהשופט טוען כי ישיבת המליאה של בית הדין לערבות “היא יצרה תעלול סטריאוטיפי נפוץ, אשר, בהתעלמות מהדוקטרינה שבית משפט זה קיים בערעורים אחרים, הובילה למתן כיסוי משפטי למזימה פלילית שתוארה ונותחה בצורה מושלמת על ידי בית המשפט העליון, אשר הביא לפטור מעונשם של רוב המערערים, בטענה, שאני חולק עליה, ניסח באמצעות פגיעה לכאורה בעקרון החוקיות הפלילית, וככל שאינה מספקת, באמצעות הערכה חלופית של הראיות. המסתיימת בהכרזה על פגיעה בלתי קיימת בעקרון חזקת החפות ובעקבות כך זיכוי סופי מעבירות המעילה”.
אספג’ל טוען כי בית המשפט לחוקה “חרג מסמכויותיו” בכך שפלש לאלו המתאימות לבית המשפט העליון לצורך פרשנות של טיפוסים פליליים, לביצוע פסק דין המשנה ולהערכת הראיות, “עוקף את הקאנון שיושם בדרכי שלום בערעורים בשביל הגנה.”
עוד קובע השופט כי בפרשת ERE בית המשפט החוקתי “הנהיג ושמר על מגמה עדכנית ומעוותת, שבאה לידי ביטוי בפסקי דין שזכו לשמצה מסוימת בשל אפקט הביטול של פסקי הדין של החטיבה הפלילית בבית המשפט העליון, שבהן. הוא מעמיד את עצמו כמפרש העליון של המשפט הפלילי, מחליף את התפקיד הפרשני המיוחס לבית המשפט העליון לגבי המרכיבים המרכיבים את החלק האובייקטיבי של סוג הפשע, ובכך מערער את סמכותו של בג”ץ זה כגוף השיפוטי העליון במדינה. כל הצווים והסמכות השיפוטית העליונה בתפקיד הפרשנות והיישום של החקיקה הקיימת”.
מנגד, השופט החולק טוען כי פסקי הדין של בית המשפט המחוזי של סביליה ובית המשפט העליון מונעים במלואם, כי “אין הן בשום אופן שגויות או שרירותיות” וכי אין לבקשות להגנה על נשיאי אנדלוסיה לשעבר. התקבלו לטיפול בשל היעדר משמעות חוקתית מיוחדת וממילא לאחר שהתקבלו, היה מקום לדחות את הערעורים במלואם.
כי לא נפגע עקרון החוקיות הפלילית והזכות לחזקת החפות של המערערים.
נשיא אנדלוסיה לשעבר, צ’אבס, נידון ל-9 שנות פסילה בגין פשע של המשך התעללות בשל השתתפותו בתוכנית השחיתות ששימשה להקמת מערכת רשימות לקוחות באנדלוסיה. Grin מצידו נידון לשש שנות מאסר בגין עבירות של התחמקות וניצול פסולה של כספי ציבור.
Leave a Reply